רקע מדעי + תכנון החקר

א. רקע מדעי :

1. כיצד משפיעה האשפה הלא ממחוזרת על זיהום האוויר ?
2. האם יש בנוסף ליתרונות של המיחזור, גם חסרונות ?
3. האם קיימים חוקים במדינת ישראל העוסקים במיחזור האשפה ברחובות ?
4. האם לרוב התושבים אכפת מהאשפה המזהמת את הרחוב בהם הם גרים ?
5. (שאלה חדשה) - מהם הנזקים של האשפה בסביבה?

----

אנחנו מרחיקים אותה מהעין, אך האם היא נעלמת? זה לא כל כך נעים לראות זבל ברחובות או באתרי הטבע. אנחנו מרבים לדבר על כך שעלינו לעשות מאמץ כדי לשמור על סביבה נקייה; לחנך אנשים לניקיון ולהסביר להם עד כמה חשוב לאסוף אחריהם את האשפה. אך בעיית הפסולת אינה נגמרת ביופיים של סביבות המגורים או אתרי הטיולים שלנו. גם אם אנחנו מסלקים את האשפה מהרחובות שלנו, עדיין לא פתרנו את בעיית הפסולת. למעשה, הבעיה רק מתחילה. במקומות שאליהם אנחנו מסלקים את האשפה, היא מצטברת ועלולה לגרום למפגעים רבים - לבני האדם וליצורים החיים בסביבה.
מחלות, מזיקים ומטרד ריח: האשפה היא מקור של זיהום שבו מתרבים מזיקים וחיידקים; האשפה היא מטרד בלתי נסבל של ריח.
סכנה לבעלי חיים: בעלי חיים בים וביבשה עלולים לבלוע חלקי פסולת כמו שקיות ניילון וקופסאות מתכת, וכך להיפצע או להיחנק.
זיהום קרקעות ומים: פסולת המצטברת על פני השטח או נקברת באדמה מתפרקת לחומרים שונים. חלק מהחומרים מתפרקים במגע עם מי גשמים. החומרים שמתפרקים נשטפים ומגיעים ישירות אל הנחלים ואל מאגרי המים. חלק מהחומרים הללו מחלחלים לקרקע ומזהמים אותה, והם ממשיכים לחלחל, ובסוף דרכם הם מגיעים לשכבות האקוויפר וגורמים לזיהום מי תהום.
זיהום אוויר: א. פסולת המצטברת בערמות מתפרקת, משתחררים ממנה גזים רעילים המגיעים לאטמוספרה ומזהמים את האוויר.
ב. ככל שיש יותר פסולת אנחנו זקוקים להשתמש בכלי רכב רבים יותר כדי לסלק אותה; כלי הרכב שורפים דלק ומזהמים את האוויר וכך גם תורמים לעלייה באפקט החממה
 ג. שרפות הפורצות מעצמן באתרי פסולת מעלות גזים רעילים לאטמוספרה ומגבירות את זיהום האוויר.

( אתר "סבבה- שומרים על הסביבה" http://kids.gov.il/sababa/sababa_pool/pages/3979 )

על אף יתרונותיו הבולטים של המיחזור, פעמים רבות הבעיה של כשלי שוק גורמת לכך שהמִחזור יראה כבלתי כדאי מבחינה כלכלית, ועל כן למרבית הציבור בישראל אין עדיין אפשרות להפריד ולשלוח למיחזור את מרבית הפסולת שלו. כך, באין ברירה, מרבית הפסולת מושלכת לפחי אשפה רגילים.
בנוסף תעשיינים טוענים כי ישנו קושי לייצר על בסיס חומר גלם ממוחזר, משום שהדבר מוביל לבעיות בקווי הייצור עקב פגמים במוצרים או בחלקים מהם. הטיעון הוא כי שימוש בחומר גלם ממוחזר מוזיל אמנם את עלות חומרי הגלם, אך מוביל לעלויות כוללות גבוהות יותר עקב מוצרים רבים שאינם עוברים את בקרת האיכות ועקב השקעה רבה יותר בקווי הייצור. נראה כי נדרשת התגייסות משולבת - של הציבור, של התעשייה, של הרשויות והממשל - על מנת לעודד את המיחזור לסוגיו.
שני החוקים המרכזיים בישראל העוסקים בפסולת ובמחזורה הם חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984‏‏ וחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג-1993.

( אתר "ויקיפדיה" - מיחזור http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8#.D7.97.D7.A1.D7.A8.D7.95.D7.A0.D7.95.D7.AA )

ש:מהי המדיניות שגובשה במשרד לאיכות הסביבה במטרה לטפל בפסולת המוצקה?
ת:המשרד לאיכות הסביבה גיבש מדיניות לטיפול בפסולת מוצקה במטרה להקטין באופן הדרגתי עד לשנת 2010 ל- 50% את כמויות הפסולת המועברות להטמנה. עיקרי המדיניות הם היא כי כל הפסולת במדינת ישראל תטופל באופן שאינו יוצר מפגעים סביבתיים: תינתן עדיפות לשיטות טיפול בפסולת כדוגמת השבה, מיחזור, שימוש חוזר וצמצום במקור.

(אתר "מדינת ישראל- המשרד להגנת הסביבה" http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=psolet_solid&enZone=psolet_solid)

ב. תכנון החקר :

- בעיה: מהי השפעת בקבוקי הפלסטיק ושקיות הניילון על הרחוב ?
- השערה: הפסולת הבלתי ממוחזרת המפוזרת ברחוב כגון בקבוקי הפלסטיק ושקיות הניילון, משפיעה על רמת זיהום האוויר, גורמת למחלות בקרב בעלי החיים ובני האדם, מפריעה לנוף ולריח ועוד .
- תצפית: אנו נסתובב במספר רחובות בראש העין, נצפה על רמת הניקיון ברחוב , נספור את מספר הבקבוקים והשקיות שראינו, נשאל מספר תושבים אם הם ממחזרים בקבוקים\שקיות.
-ניסוי: הניסוי יערך בשטח פתוח קרוב לרחוב.
כלים וחומרים- גפרור, שקית ניילון
מהלך הניסוי- נדליק מדורה קטנה בתוך מעגל אבנים ונזרוק לתוכה שקית ניילון  ונבדוק את צבע העשן היוצא מן המדורה, הריח, הקול וכו' .
-אנו נשווה את התוצאות שלנו למידע שמצאנו באינטרנט .